החלטה בתיק הע"ז 17396-08-10

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום שעניינו אי תשלום שכר מינימום, בניגוד להוראות סע' 2(א) וסע' 14 לחוק שכר מינימום, תשמ"ז - 1987.

2.         בתום פרשת התביעה העלה ב"כ הנאשם טענת אין להשיב לאשמה לפי סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982, וביקש לזכות את הנאשם, ולחייב את המאשימה בתשלום הוצאות הגנתו מכח סע' 80 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

3.         בנימוקי הבקשה נטען:

א.         סע' 2(א) לחוק שכר מינימום אינו מהווה עבירה פלילית או מנהלית ולא ניתן להרשיע את הנאשם בגין סעיף זה.

ב.         ממוצגי המאשימה עצמה, לרבות חקירות הנאשם ותלושי השכר, עולה כי הנאשם שילם לעובדים המוזכרים בכתב האישום שכר מינימום שעתי על פי דין בגין 186 שעות רגילות בכל חודש. המאשימה סמכה על תלושי השכר בעריכת תחשיב הפרשי השכר מטעמה, ומכאן כי אין חולק כי השכר הנקוב בתלושים שולם לעובדים במלואו.

ג.          העובדים אשר לטענת המאשימה, ערכו את דו"חות הנוכחות שהוצגו, לא הובאו לעדות מטעמה. מדובר במוצגים שאינם קבילים כראיה.

ה.         שכר המינימום הקבוע בחוק מתייחס למסגרת של 186 שעות בחודש (8 שעות ביום) ולא מעבר לכך. השעות שחורגות ממשרה זו הן שעות נוספות, המוסדרות בחוק שעות העבודה ומהמנוחה, תשי"א - 1951 ואין להחיל עליהן את הוראות חוק שכר מינימום.

ככל שהעובדים הועסקו מעבר למשרה מלאה (עובדה המוכחשת על ידי הנאשם) ושכרם בגין השעות הנוספות לא שולם במלואו - מדובר באי תשלום עבור שעות נוספות, שאינו מהווה עבירה לפי חוק שכר מינימום.

שעה שהנאשם שילם לעובדים שכר מינימום על פי חוק בגין משרה של 8 שעות ליום, הרי שאין בסיס לטענת המאשימה בדבר אי תשלום שכר מינימום.

4.         בתשובת המאשימה נטען:

א.         בשלב זה די בהבאת ראיות לכאורה לביסוס אשמתו של הנאשם.

ב.         בהתאם לראיות שהוצגו עד כה, הנאשם לא ערך רישום של שעות עבודתם של העובדים. לפיכך מכח סעיף 7ב(2) לחוק שכר מינימום, קמה חזקה כי לא שולם שכר מינימום לאותם עובדים.

בשלב זה די בכך כדי להעביר את נטל הבאת הראיה לכתפי הנאשם ולדחות את טענתו כי אין להשיב לאשמה.

ג.          בין הצדדים קיימת מחלוקת משפטית בהתייחס להגדרת שכר מינימום על פי חוק.

יש לדחות את טענת הנאשם לעניין זה, לפיה שכר עבור שעות עבודה החורגות ממסגרת 186 שעות חודשיות אינו בגדר שכר מינימום, באשר טענה זו אינה מתיישבת עם תכלית החוק.

5.         מטעם המאשימה העידו מר מנחם שלמה ומר חפץ יצחק, אשר במועדים הרלוונטים לכתב האישום שימשו כמפקחים מטעם משרד התמ"ת. כן הגישה המאשימה תעודת עובד ציבור של הגב' זהבה קדוש, רכזת תיעוד במחלקה לביקורת גבולות במנהל האוכלוסין של משרד הפנים (מא/12).

            במהלך פרשת התביעה הוגשו בנוסף הראיות הבאות:

            א.         תאור מקרה הביקורת על ידי מר מנחם שלמה (מא/1)

            ב.         רשימת העובדים (מא/2, מא/3)